היצירתיות של אימהות ואבות, מעורבותם הפנימית בתהליך יצירה כלשהו ונלהבותם לנושא הקרוב ללבבם – זהו אחד ממעיינות המים החיים לילדים, לדעתי. יצירתיות היא דחף פנימי לעשות משהו מעבר למה שקיים כבר בחוץ – והיא לא מוגבלת למה שנקרא אמנות לשמה! אם אמא בעולם נתונה כל כולה ובכל מאודה לתהליכי ה"מה לבשל לילד" – אז אצלה, זה שווה ערך לתהליך יצירתי! אם מישהו נלהב מהמצאת המצאות, או מסריגה, או ממתמטיקה, מעיצוב הבית או מגינון – זה נחשב! כל מה שמלהיב אותנו באמת מבפנים, אומר שאנחנו יותר נוכחים פנימית כשאנחנו עוסקים בו.
אני חושבת שהאתגר כהורים, בהקשר הזה, הוא מצד אחד לפנות לעצמנו מקום ומרחב להגשים את היצירתיות שלנו בדרך שלנו – ומצד שני, למצוא את הזמן, המקום והמרחב המתאימים לשתף את ילדינו בהתלהבותנו. ברור שלא נצליח בהכרח להלהיב כל ילד לכל דבר – אבל אנחנו יכולות לנסות, ואנחנו יכולות גם פשוט לעשות! הרי בעיקר בגילאים הצעירים, הלמידה מתוך חיקוי כל כך דומיננטית אצל ילדים – ובנוסף, הם יחושו גם את התלהבותנו הפנימית והיא תיתן להם מזון מיטיב לנפש וגם כוחות לעתיד.
לראות את ההורים בעשייה יוצרת זה מעולה לילדים!
כשהייתי ילדה, ראיתי את שני הוריי עובדים הרבה בגינה ובמטע העצים הקטן שלנו. גוזמים עצים. נוטעים עצים ושותלים ירקות. עודרים את האדמה כדי לתחח אותה, יוצרים ערוגות מוגבהות ושותלים בהן במיה ופלפלים... ואת אבא שלי גם בונה בעץ – בתים מעץ ומכתבות וארונות בבית.
לי לא היה הכושר שלהם, והעידור תמיד עורר בי רתיעה כי הוא עייף אותי. ועם זאת, כשבגרתי וגרתי סוף סוף בבית עם ילדים וקצת אדמה לידו, עלה בי פתאום הצורך הכמעט ברור מאליו לעשות גינה – וממש הרגשתי איך הכוחות והמרץ לעדור למרות שזה די קשה לי פיזית באו מלראות את הוריי עושים זאת, מתגברים על הקושי הפיזי מתוך מוטיבציה פנימית ומתוך החזון הפנימי של המטרה – לגדל צמחים, לגדל ירקות ועצי פרי אורגניים. וגם בניתי לעצמי המון מדפים ואפילו בית עץ לילדים בחצר (לחצו כדי לראות אותו!).
אז יש לי את הדרך שלי ולא הפכתי להיות הם – בסופו של דבר, אני סופרת ומתרגמת ולא יערנית, ציירת ונגנית ולא נגרית. אבל אני ממש חווה איך הדוגמא שהם נתנו לי שימשה ככוח בחיי ואפשרה לי לפחות לעסוק כתחביב מהנה ומרגיע ביצירת סביבה מיטיבה לעצמי ולמשפחתי.
מה שמלהיב אותנו... ייתן לילדינו השראה למצוא את מה שמלהיב אותם...
אצלי, חלק ממה שמלהיב אותי זה לנסות דברים ולראות אם ומה יוצא... ולכן אפילו עכשיו בחורף הייתי חייבת לנסות משהו. זו תקופה שמבלים בכל זאת יותר בבית בגלל הקור – ולכן אפשר לנסות לגדל עם הילדים דברים בבית. למשל, בדקתי אם תפוח אדמה יוכל לנבוט עדיין גם בדצמבר – ואכן הוא נבט! (תראו למטה!)
בשביל להנביט תפוח אדמה, לא צריך את כולו – מספיקה קליפה עם כמה עיניים, ואפילו טוב יותר – כאלה שכבר נבטו קצת במקרר או במזווה...
אז הנה משהו שתוכלו לנסות גם בתוך דירה קטנה, בעציץ על אדן החלון – תתחילו מקליפה עם כמה עיניים – או עם תפוח אדמה שלם אם יש לכם מקום לעציץ קצת גדול יותר – ותראו ביחד תוך כמה זמן הוא נובט!
האם אצליח ממש לגדל תפוחי אדמה בעונה הקרה? – אני לא חושבת... אבל אפשר לחזור על זה באביב, ובהחלט יכולים לצמוח לנו תפוחי אדמה אפילו בתוך עציץ או ארגז גדול – תנסו, זה ממש נחמד אחר כך לתת לילדים לחפור ולגלות אותם בתוך האדמה!
Comments